ברשומה הקודמת כתבתי על האופן בו אני מפתח באמצעות Claude Code. הפעם אני רוצה לדבר על מה שאני חושב שהוא האתגר המרכזי בפיתוח עם LLM: העומס הקוגניטיבי.
Claude Opus 4.6 ביחד עם Claude Code מאפשרים לי לדחוס שבועות של עבודה לימים. אבל יש תקרה, והיא לא בכלי – היא בראש שלי.
אני לא כותב שורת קוד אחת. במקום זה אני קורא, מתקן ומאשר: מסמכי מחקר, החלטות ארכיטקטוניות, תכניות מימוש, הגדרות ממשקים, בדיקות וקוד סופי. כל אחד מהם עובר כמה סבבי תיקונים.
במילים אחרות – אני נושא את כל האחריות של מפתח, ולמעשה של צוות פיתוח שלם, בלי לכתוב את הקוד בעצמי.
מהניסיון שלי, המגבלה ברורה: לא יותר משניים־שלושה נושאים במקביל, ואם אחד מהם גדול – הוא חייב לבוא לבד.
עם הזמן אני רוכש מיומנות. קורא מהר יותר, מזהה מה קריטי, מזרז סבבי אישור. אבל המיומנות הזו לא מורידה את העומס – היא מאפשרת לי לדחוס עוד יותר לתוך אותו זמן, ובכך דווקא מגבירה אותו.
הכלי לא צוואר הבקבוק. אני צוואר הבקבוק. מאה סוכנים שרצים במקביל לא יפתרו את זה – הם רק ייצרו יותר פלט שאני צריך לקרוא ולאשר.
מה שכן יעזור הם כלים שמצמצמים את מה שאני צריך לבדוק ידנית: linters מותאמים שאוכפים את הכללים שקבעתי (למשל – אכיפת מגבלה הפניה/קריאה/יבוא של חלק אחד בתכנה לחלק אחר), בדיקות אוטומטיות, אימות של ממשקים בין שכבות. ככל שיותר דברים נבדקים אוטומטית – אני יכול למקד את הקריאה שלי במה שבאמת דורש שיקול דעת.
אבל גם עם כל הכלים האלה, המגבלה נשארת. פיתוח עם LLM הוא לא „כתיבת קוד מהר יותר” – הוא תפקיד ניהולי. אני מנהל מפתח מאוד מהיר, מאוד פרודוקטיבי, שלפעמים טועה. וכמו כל מנהל, יש גבול למספר האנשים שאתה יכול לנהל בו־זמנית.
מזה זמן רב שלא כתבתי כאן, והנה – סוף סוף חזרתי. הפעם בנושא שונה מ־GNOME. אני רוצה לשתף תובנות מתהליך פיתוח באמצעות Claude Code.
לפני חצי שנה התחלתי לפתח בזמני הפנוי מערכת ניווט מבוססת תמונות ב־Go. כיוון שהזמן הפנוי שלי מוגבל, החלטתי לפתח באופן בלעדי בסיוע AI/LLM, גם כניסוי – לראות אם זה אפשרי. כבר בתכנון הראשוני לקחתי את זה בחשבון, והחלטתי לעבוד ב־DDD עם Clean Architecture לכל דומיין. המטרה הייתה לאפשר לי למקד את ה־LLM בכל שלב במשימה קטנה עם הקשר (Context) מצומצם ככל הניתן. בדיעבד, זו הייתה החלטה נהדרת.
כמה ימים אחרי תחילת התכנון (שביצעתי ברצינות עם Claude – מסמכי ADR, תכנון ארכיטקטורה ב־C4, ישויות ולוגיקה עסקית), גיליתי את Claude Code. בתור מפתח שה־IDE שלו הוא vim עם המון הרחבות, התלהבתי מהכלי. הוא באמת מדהים. עד היום אני מפתח איתו.
שבוע של תכנון, שלושה שבועות לצד שרת, שבועיים וקצת לצד לקוח – וזהו, היה לי MVP באוויר. שם בערך עצרתי, בתחילת החגים. לפני שבועיים חזרתי לפרויקט והתחלתי לפתח שרת קטן שמבצע עיבוד תמונה (אימות, פענוח, זיהוי פנים ולוחות זיהוי, טשטוש והעלאה לשרת).
בכל הפיתוח, כמעט לא כתבתי שורת קוד אחת בעצמי. למדתי המון, עשיתי לא מעט טעויות בדרך, וכמובן למדתי גם מהן.
לפני שאמשיך, חשוב לי להתייחס לתופעת „הפיתוח האוטונומי” – להקות של סוכנים (Agents) שעובדים במקביל על משימה גדולה ובונים פרויקט לבד. אני לא מאמין בזה! מהניסיון שלי (ובאמת ניסיתי), כדי לקבל קוד איכותי, קריא וניתן לתחזוקה, כזה שלא נצטרך לשכתב כל שנה, חייבים לעבוד אחרת: בצעדים קטנים ומדודים.
לשיטתי, תפקיד המפתח הוא לתכנן, לקבל החלטות, לכוון ולאשר כל דבר. התוצאה היא קוד איכותי מאוד, במהירות מדהימה.
אני לא ממציא את הגלגל; מרבית העקרונות נמצאים בהמלצות הרשמיות של אנת׳רופיק, עם התאמות וקפדנות יתרה שלי.
לפני שנצלול לשיטה, קצת על המגבלות: ל־LLM יש מגבלת זיכרון (חלון הקשר של כ־200K טוקנים), אין לו זיכרון לטווח ארוך, הוא נוטה להזות כשמערבבים נושאים, והוא אומן על מידע לא מושלם.
כדי לקבל קוד איכותי ומדויק צריך לעבוד בצורה שיטתית:
ניהול זיכרון –סטטי, דינמי וכלכלת הקשר: הבסיס לשיטה הוא ההבנה שלמודל אין זיכרון בין שיחות. הפתרון:
זיכרון קבוע (CLAUDE.md): קובץ שנטען תמיד ומכיל מידע בסיסי שהמודל חייב לדעת (ארכיטקטורה, פקודות, סטנדרטים).
זיכרון דינמי (ai-docs/): תיקייה עם מסמכים לפי נושא. אם עובדים על נושא X, טוענים רק את מסמך האפיון שלו. זה מונע „בלבול” מעודף מידע.
ניקוי רעשים: סיימנו שלב? מוחקים היסטוריה. תוכנית הסתיימה? הקובץ נמחק (git rm) כדי לא לבלבל את המודל עם הוראות ישנות.
סוכנים (Agents) כ„חלון זיכרון”: אחת הבעיות הגדולות היא „זיהום הקשר” – פלט של פקודות בנייה ושגיאות שממלאים את הזיכרון. הפתרון: כמעט כל משימה מתבצעת בתוך Agent משלה. הסוכן משמש מעין חלון זיכרון מבודד. צריך לחקור ספרייה? פותחים Agent מחקר. צריך לממש פונקציה? פותחים Agent מימוש. הסוכן רץ בלולאה של ניסוי וטעייה, וחוזר לשיחה הראשית רק עם השורה התחתונה: „השלמתי, הנה השינויים”. כך השיחה הראשית נשארת נקייה וממוקדת בקבלת החלטות.
תהליך הפיתוח בתמצית: SDD (פיתוח מונחה אפיון) -> IDD (פיתוח מונחה ממשקים) -> TDD (פיתוח מונחה בדיקות).
בשילוב עם ארכיטקטורה מודולרית והפרדה קשיחה, מקבלים שיטה סדורה לייצור קוד איכותי.
התהליך בפירוט:
מחקר ואפיון: כתיבת מסמך מפורט בזיכרון ארוך הטווח (ai-docs/research/).
תיעוד החלטות: כתיבת מסמך ADR במידה והתקבלה החלטה במהלך המחקר (ai-docs/adr/).
תכנון מימוש מפורט: כתיבת מסמך תכנון על בסיס מסמך המחקר (ai-docs/planning/active/).
מימוש:
כתיבת ממשקים (Interface): הגדרה מראש של מה רוצים לממש (חתימת פונקציה, קלט/פלט, שגיאות).
כתיבת בדיקות (Tests): כתיבת בדיקות כושלות מול הממשק.
מימוש הממשקים: כדי שהבדיקות יעברו.
שיפור: תוך שמירה שהבדיקות עוברות.
הערה: בשלב המימוש אני משלב כלי קריטי – בדיקות סטטיות (Static Analysis). כל קוד חייב לעבור בדיקות קפדניות. התוצאה היא לולאת משוב שבה ה־Agent מתקן את עצמו עד שהקוד תקין לחלוטין. בנוסף, עם כל שינוי מתבצעת הרצה של כל הבדיקות של הפרויקט כולו, לוודא שלא שוברים שום דבר בדרך.
הדבר החשוב ביותר הוא שאני כמפתח מאשר כל תוצר בכל שלב לפני התקדמות לשלב הבא: מסמך מחקר, תוכנית, ממשק, בדיקות וקוד. הניסיון לימד אותי שהשקעה בקריאת התוצרים מחזירה את עצמה; איפה שחיפפתי – שילמתי ביוקר.
למעשה, התפקיד שלי השתנה לחלוטין. אני כבר לא „כותב קוד”, אלא מתכנן, מקבל החלטות ומבקר איכות.
וכדי לעשות את זה טוב, צריך ידע וניסיון רב. להבין לעומק Clean Architecture ו־DDD, להבין טיפול בשגיאות, IDD ו־TDD – דורש הבנה מעמיקה.
לסיכום, יש לי תובנה ברורה: גם עם המודלים המתקדמים ביותר (כמו Claude Opus 4.6), אנחנו עדיין צריכים מפתחים. אבל איזה מפתחים? כאלה שמבינים ארכיטקטורה, ניהול מערכת גדולה וקבלת החלטות, וכן כאלה שיכולים להכיל ולהבין כמויות מידע גדולות מאד בזמן קצר. מפתחים עם הידע הזה והכישורים האלה יכולים היום לבנות מערכות גדולות ומורכבות באיכות גבוהה ובזמן קצר. מי שאין לו את הידע הזה ולא ישכיל ללמוד אותו בהקדם, ימצא את עצמו בבעיה בשלב כזה או אחר.
מזה זמן רב שלא כתבתי כאן. אני מקווה לחזור ולכתוב מפעם לפעם.
כפי שידוע לכם, אני עוסק מזה למעלה מעשור בתרגום GNOME לעברית, יחד עם ירון שהרבני, בהתנדבות מלאה.
התרגום כיום במצב מצוין: 98% ל־GNOME 46, ו־95% ליישומי „מעטפת GNOME”.
אנו רוצים להמשיך לתרגם יישומים נוספים ולהמשיך ולתרגם את אלה הקיימים – בזמן קצר יותר.
לשם כך אנחנו רוצים לטייב מודל (בינה מלאכותית, למידת מכונה) קיים שמתרגם מאנגלית לעברית, באמצעות כ־100,000 מחרוזות תרגום איכותיות שיש לנו, כך שהמודל יתרגם על פי כללי התרגום של GNOME.
השאיפה – מודל קטן שניתן להרצה על מחשב (או על שרת), אליו ניתן לשלוח קובץ he.po לא מתורגם, ולקבל אותו בחזרה מתורגם, עם סימון על המחרוזות שתורגמו אוטומטית (כדי שנדע לעבור עליהם).
לפני כחודש כתבתי קוד Python קצר שעושה את התהליך הפשוט הזה על בסיס מודל של OPUS. אבל OPUS לא מתרגם לפי כללי התרגום שלנו ל־GNOME (למרות שהוא אומן גם על תרגומים מ־GNOME).
אין לי העדפה להתבסס דווקא על המודל של OPUS. אני רוצה לאמן מודל פתוח כלשהו, שהוא מספיק טוב, על בסיס הנתונים שיש לנו מ־GNOME, כדי לקבל תרגום על פי כללי התרגום של GNOME.
אני קורא כאן למי שבקיא בתחום, למי שיש יכולת לגייס משאבים על מנת לטייב מודל כזה – לסייע לנו.
אנחנו, צוות התרגום של GNOME, נדע להביא 100,000 מחרוזות מתורגמות לאימון, מכם נצטרך את השאר.
ניתן ליצור קשר בכתובת yoseforb אצל gmail.com או yoseforb אצל gnome.org. אפשרות נוספת – לשלוח הודעה כאן באתר או להיכנס לדף צוות התרגום: https://l10n.gnome.org/teams/he/.
לאחר מחזור פיתוח בן שישה חודשים, שוחררה גרסה 3.22 של שולחן העבודה GNOME !
גרסה זו מכילה 22980 שינויים שנרשמו ב־Git על ידי 775 תורמים, בהשוואה ל־28933 שינויים על ידי 837 תורמים ב־3.20.
אחוז התרגום עומד על 80% (36912 מחרוזות מתורגמות, 3682 מעורפלות ו־49874 שאינן מתורגמות), בהשוואה ל־80% (36069 מחרוזות מתורגמות, 3702 מעורפלות ו־4937 שאינן מתורגמות) ב־3.20 ו־82% (37120 מחרוזות מתורגמות, 3326 מעורפלות ו־4675 שאינן מתורגמות) ב־3.18.
על התרגום בעיקר אני אחראי, ולאחרונה הצטרף ניב באר ותרגם את חלק מהתיעוד למשתמש „צעדים חדשים ב־GNOME” (נקרא gnome-getting-started-docs) ואפילו החל לתרגם ליישומים (טרם מצאתי זמן להכניס את התרגומים האחרונים שלו).
להלן מוטמע סרטון המציג את GNOME 3.22. קריינות על ידי קארן סנדלר, לשעבר מנכ״ל קרן GNOME, ומייק טרנטינו. עריכה על ידי Bastian Ilsø, שעורך סרטונים אלו כבר למספר שחרורים.
כרגיל, אוסיף כאן שיר. שיר יפה, שפשוט נהניתי לנגן על הפסנתר.
בשבוע האחרון תרגמתי ובכך צמצמתי פערים של חצי שנה ללא תרגום, והבאתי את GNOME לתרגום מלא (להוציא את gitg ואת gnome-builder, שלא תורגמו גם בגרסה הקודמת).
אחוז התרגום עומד על 80% (36915 מחרוזות מתורגמות, 3727 מעורפלות ו־4987 שאינן מתורגמות), בהשוואה ל־80% (36069 מחרוזות מתורגמות, 3702 מעורפלות ו־4937 שאינן מתורגמות) ב־3.20 ו־82% (37120 מחרוזות מתורגמות, 3326 מעורפלות ו־4675 שאינן מתורגמות) ב־3.18.
לאחר עלייה במספר המחרוזות שאינן מתורגמות נתן לראות התייצבות מספר זה, לצד עלייה חוזרת במספר המחרוזות המתורגמות. הבטחֲתי היא כי GNOME מתורגם באופן מלא. כלומר, להוציא שני היישומים שצוינו לעיל – המשתמש לא יפגוש במחרוזות שאינן מתורגמות.
ניתן לקרוא טיוטת הערות השחרור לגרסה זו של GNOME. גם הפעם לא אסקר השינויים, מקוצר בזמן.
את השיר, הפעם, אקדיש ליום המיוחד, לגעגוע לירושלים.
ניצלתי את חופשת ה„רגילה” הקצרה שלי לתרגום GNOME. בגדול הספקתי לתרגם הכל, להוציא את gitg ואת gnome-builder.
אחוז התרגום עומד על 80% (36069 מחרוזות מתורגמות, 3702 מעורפלות ו־4937 שאינן מתורגמות), בהשוואה ל־82% (37120 מחרוזות מתורגמות, 3326 מעורפלות ו־4675 שאינן מתורגמות) ב־3.18 ו־82% (35965 מחרוזות מתורגמות, 3087 מעורפלות ו־4453 שאינן מתורגמות) ב־3.16.
ניכר כי יש עלייה ברורה במספר המחרוזות שאינן מתורגמות, אולם אני יכול לומר בבירור כי GNOME מתורגם באופן מלא, קרי המשתמש לא יפגוש במחרוזות לא מתורגמות, להוציא שני היישומים המצוינים לעיל.
ניתן לקרוא טיוטת הערות השחרור לגרסה זו של GNOME. גם הפעם לא אסקר השינויים, מקוצר בזמן.
אציין באג בהקשר לתמיכה בכיווניות, במקומות רבים ניתן למצוא תוויות ושאר יישומונים שלא מיושרים כראוי לימין. ראו בבאג כאן. אני מקווה שהבאג יבוא על תיקונו בהקדם.
זכיתי ביום גימלים לכבוד דלקת ריאות, על כן ניצלתי את הזמן לתרגום GNOME. בגדול הספקתי לתרגם הכל, מלבד את gitg.
אחוז התרגום עומד על 82% (37120 מחרוזות מתורגמות, 3326 מעורפלות ו־4675 שאינן מתורגמות), בהשוואה ל־82% (35965 מחרוזות מתורגמות, 3087 מעורפלות ו־4453 שאינן מתורגמות) ב־3.16 ו־84% (36629 מחרוזות מתורגמות, 2698 מעורפלות ו־3966 שאינן מתורגמות) ב־3.14.
ניכר שיש עלייה מתמדת במספר המחרוזות המתורגמות, אם כי גם במספר המחרוזות המעורפלות והלא־מתורגמות. אוכל לייחס זאת ליישומים אותם אני לא מתרגם (יישומים ישנים או יישומי פיתוח, שמסיבות אלו ואחרות לא הוצאו מרשימת התרגום הבסיסית).
ניתן לקרוא טיוטת הערות השחרור ל־3.18. אין לי זמן לסקור השינויים בעצמי…
אני מקווה שאצליח להתמיד ולתרגם את GNOME לאורך השירות שלי.
מזה זמן ברצוני לכתוב רשומה ולעדכן על תרגום GNOME. בזמן האחרון הזמן העומד לרשותי הולך ומצטמצם, ובכל זאת אני משתדל להשאיר את המערכת מתורגמת ברמה סבירה, לכל הפחות בשימוש הפשוט – תקינות מימין לשמאל ותרגום מלא.
בקרוב אתגייס, על כן מרגע זה אוכל לתרגם אחת לשבועיים עד לאחת לחודש.
אראה אם אוכל לתחזק את התרגום במהלך השירות הצבאי. אם לא אעמוד בכך, אשתדל לראות אם מישהו יוכל לקחת על עצמו את המשימה, אם ירון יוכל לקחת עליו בחזרה את מלאכת התרגום, אם יש לו זמן אם למישהו אחר. לעת עתה, על כל פנים, אני לוקח בחשבון שאולי אספיק, בכל זאת, לתחזק את התרגום בעצמי גם במהלך השירות הצבאי.
מבחינה טכנית, כעת, אין באפשרותי להמשיך לתרגם, וזאת לאחר שלפני שבוע המסך שלי עלה בסערה השמימה (הוא לא נשרף, סתם הפסיק לפעול). כנראה רק בתחילת השבוע הבא אשיג מסך חדש (בינתיים אני עסוק בדברים אחרים, כך שנוח לי להיות ללא מחשב).
מטרתי היא להשאיר את GNOME מתורגם באופן מלא (כפי שהשארתי אותו ב-3.16), וכן להספיק ולהעביר את החבילות שלי מה-AUR הישן ל-AUR 4, לפני הגיוס.
יתכן ואוכל להגיע לכנס אוגוסט פינגווין השנה, על אף שכבר לא אהיה עוד אזרח. את כנס GUADEC, כנס מפתי ומשתמשי GNOME השנתי – הפסדתי השנה :-(
אזכיר כאן את נגן המוזיקה Lollypop, אותו תרגמתי מרגע שהיה נראה לי שימושי. נגן מוזיקה זה הוא פיצול של gnome-music, אם כי אינו עושה שימוש ב-tracker. הממשק שלו מאד נוח, עם כמה וכמה דברים די שימושיים. אין לי אותו כאן ועל כן לא אסקור את הנגן, אף צילומי מסך אין לי. על כל פנים – הנגן מתורגם ותקין מימין לשמאל. מומלץ ביותר.
לבסוף אומר תודה לאלה שהיו כאן, מי שדיווח לי על תקלה בתרגום או תקלה בכיווניות, מי שנעזרתי בו עם שאלות מכאן ומשם ומי שסתם קשקשתי לו מדי פעם. יש פה אנשים טובים, באמת.
לאחר מחזור פיתוח בן שישה חודשים, שוחררה גרסה 3.16 של שולחן העבודה GNOME !
גרסה זו מכילה 33525 שינויים שנרשמו ב־Git על ידי 1043 תורמים, בהשוואה ל־28859 שינויים על ידי 871 תורמים ב־3.14.
אחוז התרגום עומד על 82% (35965 מחרוזות מתורגמות, 3087 מעורפלות ו־4453 שאינן מתורגמות) בהשוואה ל־84% (36629 מחרוזות מתורגמות, 2698 מעורפלות ו־3966 שאינן מתורגמות) ב־3.14 ומספר דומה ב־3.12. על התרגום בעיקר אני אחראי, יחד עם ירון ואנטולי. אני מקווה שאמצא זמן להשלים את הפער מהגרסות הקודמות, לקראת 3.18. עדיין, שולחן העבודה מתורגם באופן מלא (קרי, אני לא מוצא מחרוזות שאינן מתורגמות ביישומי GNOME הרשמיים המתורגמים).
כל המעוניין לעזור במלאכת התרגום יותר ממוזמן לשלוח לי הודעה לדוא״ל (yoseforb תחת gnome dot org), מדי פעם אני גם נמצא בערוץ #gnome-il תחת GimpNet בכינוי yoseforb.
ברשומה אותה פרסמתי לפני שלושה שבועות סקרתי את השינויים העיקריים במחזור פיתוח זה. אציין כי אמש מוזג ענף פיתוח משמעותי של gnome-builder, על כן הרשומה אינה עדכנית ליישום זה (וכך גם תרגום הממשק, אגב).
אשוב ואבקש עצה לתרגום שם היישום MultiWriter. כפי שכתבתי ברשומה הקודמת, „רב כותב” לא מוצא חן בעיני.
אוסיף ואבקש רעיון לתרגום סביבת הפיתוח החדשה ל־GNOME, הנקראת Builder. בנאי או בונה גם לא נשמע לי.
להלן מוטמע סרטון המציג את GNOME 3.16. קריינות על ידי קארן סנדלר, לשעבר מנכ״ל קרן GNOME, עריכה על ידי Bastian Ilsø, שערך גם את הסרטון עבור הגרסה הקודמת, 3.14.
אציין כי במחזור פיתוח זה לא הייתי מעורב כבעבר. הכנסתי מעט שינויים לדפדפן GNOME והשארתי לעצמי כמה עבודות בהתהוות מבלי להשלימן. את התרגום, אני מקווה, הספקתי לעדכן.
כרגיל, אוסיף כאן שיר. שיר מיוחד. כמה שאשמע אותו, לי יהא כאילו זו פעם ראשונה אני שומע שיר זה.
מזה זמן לא כתבתי, והנה אנו צועדים לקראת הגרסה הבאה של GNOME, גרסה 3.16.
אסקור בקצרה את השינויים עד כה.
מעטפת
המעטפת קיבלה ערכת נושא חדשה מבוססת CSS/SASS, מערכת התרעות בעיצוב חדש וקישוטי צד לקוח קבועים לכל החלונות, כך שכותרת יישומי GTK+ 2 / Qt נראים בדיוק כמו שאר יישומי GTK+ 3.
ערכת נושא חדשה
הערכה החדשה שוכתבה בתחביר SASS, כפי שנעשה במחזור הפיתוח הקודם לערכת GTK+, Adwaita.
העדפתי הייתה לעיצוב המשלב מגש התרעות. סברתי כי אין זה נוח להציג התרעות בראש המסך, קשה יותר להתעלם מהן ושם הן מסתירות מידע חשוב יותר, לרוב.
כבר מספר ימים שאני משתמש בעיצוב החדש, המציג התרעות בראש המסך, וללא כל ספק העיצוב אכן נוח בהרבה, אין כל בחששות שלי – ההתרעות לא מסתירות מידע חשוב (עד כה, הדבר פשוט לא מפריע), וסוף סוף אין צורך להזיז את העכבר לתחתית המסך במהירות מסוימת, או להקיש Super+M בכדי לראות התרעות קודמות.
כך נראית התרעה חדשה.
את מגש ההתרעות עצמו הכניסו לצד לוח השנה, הנפתח בלחיצה על התאריך (כעת הצירוף Super+M מציג את לוח השנה שם).
הדבר באמת נראה טוב: התרעות, אירועים, לוח שנה ושעונים מהעולם – כל אלו באותו המקום, בצורה מסודרת אך לא דחוסה יתר על המידה. נוח לעין, ומקל על מציאת המידע. כפי שצוין, מחשבה רבה מאחורי העיצוב שהתקבל.
יישומים אשר היו פועלים ברקע אך מוסתרים במגש ההתרעות, כעת ניתנים לפתיחה ממקום חדש, לו טרם מצאתי שם, הנמצא בצד ימין בתחתית המסך.
קישוטי צד לקוח זהים לכל החלונות
עד כה, GTK+ 3 צייר את כותרי החלונות שלו, ומנהל החלונות Mutter צייר את אלה של שאר הספריות. הערכה של Mutter עודכנה וכעת תואמת את הערכה ב־GTK+ 3, ומכאן והלאה חלונות יישומים הבנויים על GTK+ 2 או Qt, מוצגים בצורה זהה לחלונות GTK+ 3. כך גם תיבות דו שיח ב־GTK+ עצמו.
GTK+
כמו תמיד, עבודה רבה נעשתה ב־GTK+. להלן רשימה מתומצתת.
תמיכה ב־OpenGL, מומשה עבור X11, Wayland, Windows MS ואף Mir. היישומון GtkGLArea משמש עבור תמיכה זו.
תמיכה ב־Mir.
שיפורים נוספים עבור מפקח GTK+, כמו מעקב אחר זיכרון, זכוכית מגדלת, הפרדת תצוגות ועוד כמה תכונות שימושיות.
יישומון חדש, GtkPopoverMenu, המאפשר יצירת תפריטים בתוך מעין בועה (Popover) ידנית.
תמיכה בהתאמת בחירת טקסט ב־GtkTextView. הדבר מאפשר לקבוע איזה מקטע יבחר בלחיצה כפולה על מחרוזת כמו MY_FOO_OBJECT. עד כה לחיצה כפולה על הגדרה זו הייתה בוחרת חלק מהמחרוזת, מכאן והלאה כל ההגדרה תבחר (נכון ל־Gedit ול־Builder).
תמיכה בחיפוש בדו שיח לפתיחת קובץ.
גלילה צפה, סימון מקווקו בראש ובתחתית מקטע המסמן שניתן לגלול, וכן סימון המציג שלא ניתן עוד לגלול.
יישומים
קבצים
יישום הקבצים (Nautilus) קיבל מראה חדש. כעת המקום מנוצל בצורה יעילה, וכמו כן התפריטים סודרו מחדש.
חיפוש קבצים דרך המעטפת מציג כעת בנוסף לשם הקובץ גם את הנתיב שלו, כך ניתן להבחין בין קבצים בעלי שם זהה מתיקיות שונות.
קיצורי המקשים למחיקת קבצים שונו. כעת המקש Delete מעביר קבצים לתיקיית האשפה, וניתן דרך ההעדפות לאפשר גם את הצירוף Shift+Delete למחיקת קבצים לצמיתות.
ניתן לבטל העברת קבצים מתיקיית האשפה.
מחשבון
המחשבון קיבל מראה חדש, ומציג מעתה היסטוריית חישובים, דבר המאפשר לחזור לשלב קודם בחישוב.
כמו כן נוסף מצב הקלדה, המאפשר הקלדה חופשית וביצוע חישובים משלל תקנים.
תווים – יישום חדש
לאחר זמן רב בו העיצוב עמד ללא כל מבקש, הוא מומש וקיבלנו יישום חדש ונחמד, אפילו שימושי. השתמשתי בו במהלך עבודת התרגום.
ליישום סמלילי די יפה, אוסיף אותו כאן.
לוח שנה – יישום חדש
יישום חדש, כנראה עוד במצב „תצוגה מקדימה”, אם כי הוא כבר די שימושי.
היישום כולל תצוגה חודשית ושנתית, וכן חיפוש נוח במיוחד הנתמך מתוך היישום עצמו ואף מהמעטפת.
גם ליישום זה סמליל די יפה, אוסיף גם אותו.
מציג התמונות
בגרסה טובה, מציג התמונות (eog) קיבל מראה חדש, לפחות בתצוגה הרגילה (במסך מלא עוד מתקבל סרגל הכלים הישן).
שורת כותרת המשלבת את סרגל הכלים, עם תפריט דמוי בועה, כפתורים צפים לניווט. נראה ממש טוב.
התמונה מהשלג האחרון, צילמתי קצת לפני שבע בבוקר
Builder
סביבות פיתוח חדשה עבור GNOME בפיתוח די רציני. מסע פרסום הניב למעלה מחמישים אלף דולר במימון המונים למימון הפיתוח.
הסביבה כבר תומכת בתכונות לא מבוטלות. השלמת קוד, מקטעים שלמים (Snippets), מצב עריכה דמוי VIM, מצב עריכה דמוי Emacs, פיצול אופקי ואנכי של הקוד, הצגת קטעים שונים של קובץ במקביל, הצגת שגיאות בקוד, שורת פקודה, חיפוש בתוך מאגר הקוד (מבוסס על Git) ועוד כמה תכונות (יש עוד תכונות משמעותיות, אני לא מספיק לעקוב).
משחקים
מספר משחקים חדשים, אחרים קיבלו מראה חדש וחלקם ערכות נושא לבחירה.
Klotski
המשחק (שאין לי מושג אודותיו) קיבל מראה חדש.
שחמט
תמיכה בשעוני שחמט נוספים, כמו שעון „פישר” ושעון „ברונשטיין”, השעון הראשון אנטישמי. אלה בנוסף לשעון שחמט פשוט.
יאגנו
המשחק קיבל מסך פתיחה חדש ותמיכה בערכות נושא.
אטומיקס
משחק ישן שחוזר, מאי שם 2.12 היישר אלינו.
מוקשים
היישום קיבל תמיכה בערכות נושא. בגרסה הקודמת הייתה ערכת נושא אחת שלא מצאה חן בעיניי, מעתה אין לי תלונות.
Taquin
משחק חדש, תצרף נחמד. העיצוב של משחק זה מהווה דוגמה לעיצוב החדש שיקבלו שאר המשחקים (ונדמה שיאגנו כבר קיבל). קרי, מסך פתיחה לבחירת העדפות ומסך של המשחק עצמו.
2048
היינו חייבים לראות את זה באיזה שלב, ואכן המשחק מגיע גם ל־GNOME.
ניתן לקבוע את מהירות ההנפשות, את גודל הרשת ואף להשבית הצגת ברכות עם השגת האריח 2048. הצבעים ממיזם טנגו.
הגדרות
בגרסה זו לא נעשתה עבודה רבה ביישום ההגדרות. ניתן לראות כי לוח ההתרעות לוטש, וכן נוספה אפשרות לקבוע איזו פריסת מקלדת תהיה בררת המחדל (קרי, לקבוע סדר לפריסות המקלדת).
MultiWriter – רב כותב ?
יישום חדש, שנכתב למטרה די ברורה, נקרא MultiWriter. היישום מאפשר לכתוב תמונת ISO להחסנים ניידים רבים בו זמנית.
לא מצאתי שם טוב יותר מ„רב כותב”, לכן ממש אשמח לשם טוב יותר ליישום.
לא ממש השתמשתי ביישום, אך נראה שהוא יהיה שימושי למישהו.
מוזיקה
שיפורי ביצועים, פריטים שטרם נטענו מוסתרים ובזמן טעינתם מוצג טווה בראש החלון. נוספו רשימות השמעה חכמות, כמו „הושמע ביותר”, „לעולם לא הושמע”, „הושמע לאחרונה” ו„שירים מועדפים”. שיר נחשב שנוגן כפי ש־Last.fm מחשבים, קרי לפחות 40% מהשיר הושמע.
ישנם שינויים נוספים, כמו שינויים רבים ביישום המפות ויישום חדש עבור ספרים אלקטרוניים, תמיכה בהבחנה גבוהה ביישום הסרטונים, שיפור התמיכה ב־Wayland ואי אילו שינויים נוספים שלא טרחתי לציין, השתדלתי לכסות את העיקר.
אשתדל לכתוב בקרוב רשומה קצרה על מצב התרגום. בגדול המצב בסדר, אך לטעמי צעדנו לאחור מהגרסה הקודמת – הרבה עבודה עוד דרושה.
כהרגלי, אוסיף כאן שיר.
לפני מספר שבועות נפל לידי האלבום „הגיבורים שלי” של אריאל הורוביץ. אלבום כה יפה ! התאמה מדהימה בין המוזיקה לבין המילים, מלאי המשמעות.
שיריו, אם מאלבום זה אם מקודמים, פשוט בלתי רגילים ביפים ובמשמעם.
כאן שיר על אבא קובנר, מתוך „הגיבורי שלי”. שיר מיוחד.
