ערב טוב.
כאן מסתיים היום השני שלי ב־GUADEC, כנס משתמשי ומפתחי GNOME באירופה. הכנס החל יומיים לפני שהגעתי.
אגלה שכבר מסוף השבוע שעבר קיוויתי שהטיסה שלי (לא שלי ממש, זו שאני טס בה) תבוטל עקב המלחמה בארץ. מעט לפני כניסת השבת היו דיווחים על על החזרת איסור הטיסה לישראל על ידי סוכנות הטיסה הפדרלית (ואם טעיתי בשמהּ, או שזו רק המלצה ולא איסור ממש – התנצלותי), מה שהעלה את ציפיותיי לביטול הטיסה, אך כידוע דבר, נתבדתי. ועל כך מתפללים „ואל תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים”. מדובר הרי בהפסד של מאות מיליוני דולרים למדינה (ואם הפרזתי או מיעטתי – התנצלותי, שוב).
לא רציתי לטוס, שיש בארץ מלחמה, ומי טס לחו״ל בשעת מלחמה ? אמנם אצלנו שמעו עד כה אזעקות ספורות בלבד, אך בכל זאת. את עצמי אני מנסה לשכנע שאני לא באמת עושה משהו מיוחד בארץ, ובסופו של דבר החמאס לא הצליח לשבש את תכניותיי – ניצחתי אותו. אך אני לא משתכנע כל כך מהר, שהרי חצי מדינה חיה בשגרת חירום. כמה שצמד המילים הללו משקר, במצח נחושה ממש.
ובכן, לעניין ה־GUADEC – טסתי. בינתיים לא ממש נהניתי, בעיקר כי לקח לי המון זמן להגיע, למצוא את המקום וכו׳. ואמנם היום היה פחות רע מאתמול, שהייתי פחות עייף (הטיסה זה סיוט אחד, ארוך ומתמשך), אך בבוקר הסתובבתי שעה ברגל כדי ללכת מרחק הליכה של דקה וחצי. יצא שלא בדיוק הקשבתי להרצאות, ובקושי דיברתי עם אנשים. חבל.
מאוחר יותר היום, לאחר שהלו״ז הסתיים (בשטרסבורג השמש שוקעת בסביבות תשע) והייתי בעיר באיזה מקום בו יכולתי לקנות אוכל כשר, החל לרדת גשם זלעפות, זה שרואים בארץ בחודש חשוון (בשנים הברוכות, אם להיות כן), ואני מוצא את עצמי בחולצה קצרה וסנדלי שורש. אז נרטבתי קצת, כיאה לישראלי שלא יודע מה זה מזג אוויר באירופה. יום אחד קייצי, יום לאחר מכן חורפי. היום באופן מיוחד היה זה קיץ וחורף באותו היום.
במהלך היום קראתי קצת ברוטר. היה לי מוזר לקרוא מחו״ל על החיילים שנהרגו. ועכשיו שמות ארבעת הנותרים גם הם הותרו לפרסום. הי״ד.
ובכל זאת, אני צריך להוסיף ולציין, שאני ממומן על ידי קרן GNOME. אמנם יש פה מן האירוניה, אך אני צריך בכל זאת לומר תודה, ולבקשתם המיוחדת, אוסיף לכאן סמליל מיוחד. תקוותי שמחר איהנה יותר, שבאמת ארצה לומר תודה :-)
